החלטה בתיק ב"ש 9873/07

1.      נגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של הצתה (ס' 448 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977, להלן: החוק); 6 עבירות של איומים (ס' 192 לחוק); תקיפה (ס' 379 לחוק) והיזק בזדון (ס' 452 לחוק). במקביל, נתבקש גם מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, וזו הבקשה המונחת בפני.

2.      הרקע לאירועים המתוארים בכתב האישום הוא סכסוך משפחתי על דירת ירושה. המשיב איים מדי פעם על אחיו, היכה אחד מהם, גרם במזיד נזק לרכוש, ואף איים על שוטר שעצר אותו לאחר אחד מן האירועים הללו. לשיאם הגיעו האירועים בהצתת הדירה אשר בגינה מסוכסכים בני המשפחה, לאחר שהמשיב איים שישרוף אותה.

3.      מערכת הראיות נשענת בעיקרה על הודעות שנגבו מאחיו של המשיב, ועל עדויות של שוטרים שהיו עדים לאירוע איום אחד. בכל הנוגע להצתה, המשיב אינו כופר בכך שאיים להצית את הבית אולם הוא מכחיש כי הוא זה שמימש את האיום. לטענת באת כוחו, אחיו של המשיב, שהיו מעוניינים בהצתה מטעמים שלהם, עשו כן, תוך שהם משתמשים שימוש ציני באיומים שהשמיע המשיב, כמסווה למעשיהם שלהם.

4.      בחינת חומר הראיות מביאה אותי למסקנה כי המבקשת ביססה כראוי את טענתה, כי כתב האישום נשען על ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעה. מלבד האיומים, שהמשיב אינו כופר בהם, המשיב קושר עצמו לאירוע בכך שהוא טוען כי אכן היה בדירה בעת שפרצה הדליקה, אולם לדבריו, השריפה ארעה כתוצאה מקצר, לאחר שהדליק מנורה. אפשרות זו נשללת בדו"ח של שירותי הכבאות של עיריית בית שמש, שם נמצאת הדירה. צירוף המקרים אינו מותיר, בשלב לכאורי זה, סימני שאלה המכרסמים במערכת הראיות הכוללת: המשיב איים, היינו "הבטיח" להצית, הוא היה בדירה בעת שפרצה הדליקה, ונשללת אפשרות של קצר חשמלי. גם באשר לאיומים האחרים, אכן מערכת הראיות נשענת על עדויות האחים, המסוכסכים עם המשיב, אולם היא נתמכת בעדויות של שוטרים על איומים מסוימים, והראיות המפלילות את המשיב במעשה ההצתה יש בהן כדי להשליך על מהימנותם הלכאורית של העדים, ולחזק אותה.

5.      בקשת המעצר מבוססת על עילה של מסוכנות מכוח החוק (ס' 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, מסוכנות הנלמדת הן מנסיבות המעשים עצמם, והן מן העובדה שלמשיב עבר פלילי הכולל עבירות אלימות, ושתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, והוא בר הפעלה בתיק זה, אם יורשע.

6.      אני סבורה כי המבקשת צודקת בטענתה, כי קיימת כלפי המשיב עילת מעצר ממשית של מסוכנות. הדירה שהוצתה היא דירה בבית מגורים, בו חיים, כך ניתן להניח, מספר לא קטן של אנשים. מעשה הצתה הינו מעשה היוצא בקלות רבה מכלל שליטה, ומסכן חיי אדם. לא לחינם שגור בשפה העברית הביטוי "לשלח אש" כביטוי נרדף להצתה. המילה "לשלח" מבטאת את חוסר האפשרות לשלוט באש: מרגע שהוצתה, היא משתלחת. המשיב אף הגדיל עשות, וסרב להיענות לקריאתו של אחיו, המתגורר בדירה ממול, ואשר זיהה את האש, לשוב לדירה ולתת את המפתח שהיה ברשותו, על מנת שניתן יהיה להיכנס ולכבות את האש. מכבי האש נאלצו, לפיכך, לפרוץ לדירה.

7.      מלבד ההצתה, שב המשיב ואיים על אחיו. בין היתר, איים עליהם ברצח. את חלקו הראשון של האיום קיים. בנסיבות אלה, אין מקום לקחת סיכון מיותר ולאפשר למשיב, חלילה, לממש את חלקו האחר של האיום. אחיו של המשיב, האמורים להעיד נגדו, בודאי אינם צריכים לקחת על עצמם סיכון זה.

8.      לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב. עבר זה כולל הרשעה בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, עבירת תקיפה כלפי בת זוגו, עליה נדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל, והופעל מאסר על תנאי כך שהיה עליו לרצות 9 חודשי מאסר (בשנת 2005), ועבירה נוספת של איומים עליה ריצה 7 חודשי מאסר בפועל, חלקם בחופף וחלקם במצטבר לעונש הקודם, ואף נדון ל- 4 חודשי מאסר על תנאי אותם ניתן להפעיל בתיק זה, אם יורשע. המשיב השתחרר ממאסרו לפני כ- 10 חודשים, ודומה כי לא הייתה לכך השפעה מרתיעה על התנהגותו. הדמות המצטיירת הינה, אם כך, דמות חסרת מעצורים.

9.      ב"כ המשיב הציעה חלופת מעצר בביתה של ידידתו, המתגוררת בקיבוץ נחשון. הידידה נחקרה על ידי ב"כ המבקשת, והתברר מעדותה כי הקיבוץ אינו מודע כלל לרעיון, כי היא מכירה את המשיב בסך הכל חודשיים, כי היא עצמה אינה עובדת ואין לה הכנסה, אין היא מודעת באופן ממשי לעברו ולנסיבות המעשים המיוחסים לו, ואף למשמעות של לקיחת האחריות ומתן ערבות להבטחת שהייתו של המשיב בדירתה לא הייתה מודעת. קשה לקבל חלופה כזו ברצינות.

10.  מסקנתי הינה, כי בהינתן קיומן של ראיות לכאורה, ובשים לב למסוכנות הרבה שיש לייחס למשיב מנסיבות המעשים המיוחסים לו ומעברו הפלילי, אין אפשרות להפיג את מסוכנותו בדרך הפוגעת פחות בחירותו מאשר מעצר ממש.

אני מקבלת, אם כן, את הבקשה, ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

ניתנה היום ה' באלול, תשס"ז (19 באוגוסט 2007) במעמד הצדדים.

ב"כ המשיב :

יש לנו הצעה לחלופה נוספת. החלופה תהייה רלוונטית מה-30.8.07.  אנחנו מבקשים להזמין תסקיר מעצר.

החלטה

בשלב זה אין מקום לשנות מהחלטתי. ב"כ המשיב, אם תמצא לנכון תבחן את האפשרויות השונות העומדות בפניה ותנקוט אותה אפשרות שתראה בעיניה נכונה.

ניתנה היום ה' באלול, תשס"ז (19 באוגוסט 2007) במעמד הצדדים.